יום 7: מפלי טרומבלבך, קניון הקרחון בגרינדלוולד ואינטרלקן

התחלנו את היום מוקדם יחסית בירידה מההר ובנסיעה קצרה מלאוטרברונן לכיוון מפלי טרומבלבך. אתר זה מרשים ביותר וכולל הליכה לאורכו של מפל רב עוצמה שמתחתר בתוך ההר וזורם בעוצמה רבה. לאחר עליה קצרה במעלית צפופה באנשים המובילה לראש ההר, מתחיל מסלול הליכה ספירלי בתוך ההר ומחוצה לו לאורכו של הנהר עד לתחתית ההר. ההליכה באתר בתוך מערות ומחוצה להן מזכירה במעט את הביקור בראש הנקרה. מעבר למראה המרשים של המפל גם הנוף הנשקף במהלך ההליכה מרשים ביותר.

לאחר סיום הביקור בטרומבלבך נסענו לכיוון העיירה הציורית גרינדלוולד.
בגרינדלוולד היפה אשר בה ביקרנו גם ביום הקודם הגענו למסלול הליכה לאורך "קניון הקרחון". מסלול זה דומה לקניון הארה בו ביקרתי בנעוריי אך מעט פחות מרשים, שכן זרימת המים בו חלשה יחסית, סוערת פחות. עם זאת הקניון עצמו מרשים מאד. מתחילת המסלול נשקף הקרחון המרשים שמתנשא מעל גרינדלוולד ואשר מימיו מזינים את הקניון. מסלול ההליכה הוא על גשר עץ צר הצמוד לגדת הקניון ועובר מעל המים, מרחק של כקילומטר לכל כיוון.

בכניסה לקניון ישנה מערה ובה תצוגה מרשימה של מינרלים שנמצאו באזור לאורך השנים. כמו כן, בדומה לאתרים רבים בשוויץ, בכניסה לאתר נמצא גן משחקים אטרקיבי מאד לילדים, עם מתקני טיפוס ומגלשות. בן זה בילינו עם שני ילדינו את הפסקת הצהריים ומשם נסענו דרך גרינדלוולד היפהפיה לכיוון אינטרלאקן. עם הגיענו לעיירה, שוטטנו במרכז העיירה המשמשת כמרכז העסקים והתיירות האזור יחד עם התיירים  בין חנויות מזכרות, גלריות, דוכני רחוב ומסעדות לרוב. לאחר מכן חזרנו בשעת אחר צהריים מוקדמת יחסית למלון במורן, לאחר נסיעה נוספת ברכבל וברכבת הגענו אל העיירה השלווה עד לשקיעה כאשר ברקע הרי היונגפראו המושלגים.

יום 6: מורן, פסגת האלמנדובן, גרינדלוולד ורחצה באגם טון.

לאחר שנת הלילה התעוררנו ומהחלון נשקפו ההרים המושלגים של היונגפראו.  אחד הערוצים בטלוויזיה המקומית בישר לנו כי מזג האוויר להיום יהיה קיצי עם שמים כחולים . החלטנו לעלות לפסגת האלמנדובן. את הדרך לפסגת האלמנדובן עשינו בהליכה רגלית נעימה וקרירה  לאורכה של העיירה  עם בתי העץ, האדניות הפורחות והגינות המטופחות כאשר ברקע פסגות היונגפראו.
העליה לאלמנדובן  היתה באמצעות קרון שעולה במהירות מהעיירה לגובה 1700 מטרים.  מפסגת האלמנדובן ההר נשקפות הפסגות  המרהיבות של היונגפראו. מפסגת ההר מסלול הליכה היורד בחזרה אל העיירה. אנו בחרנו במסלול הבוטאני קצר המקיף את הפסגהל אשר במהלכו צפינו במגוון צומח אלפיני ובפסגת השילטהורן הגבוהה אשר אליה ניתן להגיע ברכבל היוצא מהעיירה. בדומה למרבית אתרי התיירות בשוויץ, גם כאן ניתנה מחשבה לטיול עם ילדים ועל הפסגה הוקם גן ילדים עם מגלשות מהירות ונדנדות על רקע הנוף המרהיב. לאחר סיום הביקור ירדנו במהירות בחזרה אל העיירה, ולאחר נסיעה קצרה ברכבת וברכבל הגענו לחניון המרכזי של לאוטרברונן ונסענו לכיוון העיירה הציורית גרינדלוולד.  מכאן השקפנו על הקרחון ועל ההרים הנישאים ולאחר מכן נסענו לעיירה טון שעל שפת אגם טון.  נכנסנו למתחם חוף הרחצה המשמש כאתר נופש למקומיים רבים. מתחם זה כולל כרי דשא נרחבים, גישה מאד נוחה לאגם שממנו משתקפים האלפים המושלגים. כמו כן במקום ישנה בריכה רדודה המיועדת לילדים. בשעות אחר הצהריים כאשר התחיל להתקרר התחלנו בנסיעה לכיוון לאוטרברונן במטרה להגיע לרכבל האחרון של השעה 20:00 המוביל אל הרכבת למורן.

יום 5: מלוצרן אל המוזיאון הפתוח באלנברג ולעיירת הסקי מורן

לאחר השהות הנעימה בלוצרן וטיול בסביבותיה של העיר, יצאנו מהעיר במזג אוויר גשום וסגרירי לכיוון מרכז שוויץ, אזור האגמים  ברינץ וטון והעיירות ברינץ ואינטרלקן. בדרך היפה שעברה בין כפרים ציוריים עצרנו לתצפית יפה במיוחד לעבר האגם הקטן לונגרן והכפר שלחופיו. ככל שהתקדמנו לכיוון ברינץ  הלך מזג האוויר והשתפר. לאחר כשעת נסיעה הגענו לברינץ. בכניסה לכפר פנינו ימינה על פי השלט המוביל אל המוזיאון הפתוח באלנברג. מוזיאון זה הוא למעשה חזרה בזמן לשוויץ של לפני העידן המודרני. המוזיאון הוא למעשה כפר גדול למדי המשתרע על פני כ 660 דונם וכולל אזורים שונים ובהם מבנים הטיפוסיים של שוויץ על אזוריה השונים. נכנסנו לתוך הבתים השונים המאפשרים להתרשם מחיי היום יום בשוויץ של לפני כמאה שנה: הריהוט האופייני, כלי הבית והמטבח, כלי הנגינה המסורתיים אשר בהם  גם התנסינו עם ילדינו בהנאה רבה ומתצוגת התלבושות. לצד הבתים מתקנים חקלאיים פעילים כגון גלגל מים המניע טחנת קמח,שדות מעובדים ובעלי חיים: אווזים, תרנגולות, חזירים ופרות. בחלק מהמתחמים בכפר פועלים בעלי מלאכה המדגימים טוויה, גילוף בעץ, קדרות, בישול מרק והכנת גבינות מקומיות. באחד המתחמים בכפר בילינו במסעדה המקומית ובמתקני השעשועים כאשר ברקע מתנשאים לגובה רב הרי האלפים המיוערים. לאחר מספר שעות מיצינו את הביקור בתחושת הנאה רבה. לאחר ארוחת צהריים במסעדה מקומית בברינץ נסענו דרך החוף הצפוני של אגם ברינץ לכיוון אינטרלקן ומשם לעבר הכפר לאוטרברונן. הנסיעה מאינטקלקן אל העיירה לאוטרבראונן דרך העמק הנושא את שמה של העיירה היתה מרשימה במיוחד על רקע הרי היוגגפראו המושלגים שנתגלו לפנינו, שפע המים שזרמו בנהר שלצד הדרך, כרי האחו המוריקים והיערות שלרגלי ההרים. בלאוטרברונן החנינו את רכבנו בחניון הגדול הנמצא בכניסה לעיירה ולאחר מספר דקות של הליכה דרך המעבר התת קרקעי הגענו לתחנת ה - BLM, הרכבל המוביל אל עיירת הסקי מורן הממוקמת בגובה של כ 1500 מטר מעל לעמק לאוטרברונן. הגישה למורן הוא באמצעות רכבל ולאחר מכן באמצעות רכבת. בעיירה עצמה אין תנועת כלי רכב. הרכבל שמוביל למורן נחנך בשנת 2006 (עד אז, במשך שנים ארוכות נעשה שימוש בפוניקולר). אורכו של הרכבל 1.4 קילומטר מלאוטרברונן לגרוטשלפ והוא מסוגל לשאת עשרות אנשים בכל נסיעה. מגרוטשלפ נסענו למורן, מרחק של כ -  4.5 קילומטר באמצעות רכבת. רכבת קיטור זו נחנכה בשנת 1891 והיא יוצאת למורן כל 15 דקות. הנוף הנשקף מהרכבת שנוסעת על שפת המצוק מרהיב במיוחד. במרבית הימים מזג האוויר היה טוב ומחלונות נתגלו שלוש הפסגות המושלגות של היונגפראו, המונק והאיגר. גם הנסיעה ברכבל, בעיקר הירידה התלולה אל עמק לאוטרברונן היתה מרשימה ביותר. נסיעה זו היתה אחת החוויוח של הטיול שלנו. עם זאת, התוספת הכספית של 40 פראנק ליום (10 פראנק לכל כיוון לשני מבוגרים) והזמן שהיה כרוך בנסיעה כמו גם לוח הזמנים של הרכבל שהסתיים מדי יום בשעה 20 בערב הגביל אותנו. ניתן להסתפק בשנים - שלושה לילות במורן ולא בשישה. המלון בו לנו היה מלון בשם Alpenblick.המלון ממוקם קרוב מאד לתחנת הרכבת והיה לנו מאד נוח להגיע אליו עם שתי העגלות של ילדינו ועם כל הציוד שסחבנו מהאוטו. עד שהגענו למלון כבר היתה זו שעת ערב.



הצג מפה גדולה יותר

יום 4: מפלי הריין ועיירת ימי הביניים שטיין אם ריין

ביום הרביעי לטיול, מזג האוויר היה נפלא. לאחר הגשם שירד בלילה קמנו לבוקר אביבי עם שמים כחולים. היה זה עיתוי מצויין לנסוע כשעה וחצי לשפהאוזן שעל גבול גרמניה, מרחק של כשעה וחצי נסיעה ולוצרן, בכדי לבקר במפלי הריין. נהר הריין הוא הנהר הארוך במערב אירופה אשר מקורותיו בהרי האלפים השוויצרים והאיטלקים והוא זורם לאורך 1230 ק"מ עד שהוא נשפך לים הצפוני. באזור הריין העילי על הגבול שבין שוויץ לבין גרמניה נמצאים מפלי הריין המרהיבים בעוצמתם. רוחבם של המפלים הוא 150 מטרים וגובהם 23 מטרים. ספיקת המים העזה במפלים נעה בין 250 מטר מעוקב בעונת החורף ל 700 מטר מעוקב בעקבות הפשרת השלגים בקיץ. כל אלה הפכו את מפלי הריין למוקד תיירותי כבר מאות בשנים. המקום כולל מגרש משחקים מושקע במיוחד בו שיחקנו עם ילדינו לפני הכניסה לאתר, חנויות מזכרות ומסעדות. הגענו לאתר ביחד עם המוני התיירים, ביניהם ישראלים רבים. למרות ההמונים הסדר המופתי באתר נשמר. בקופת האתר רכשנו כרטיס כניסה משולב הכולל שיט על הריין לצד הגרמני ומשם עברנו לסירה אחרת שבמשך כחצי שעה התקרבה עד לאי הקטן שבמרכז הנהר ועליו מתנוסס הדגל השוויצרי, שם בסמוך למפלים השוצפים הרגשנו היטב את עוצמתם של המפלים ואת רסס המים הקרים שנתזו עלינו. לאחר שחזרנו לגדה השוויצרית טיפסנו במעלה המדרגות לעבר מבצר לאופן. מהמבצר השקפנו על המפלים ועל הסביבה מכמה מרפסות תצפית מרשימות במיוחד ובתוך המבצר התבוננו בציורים שצויירו לאורך מאות בשנים בהשראת המפלים. הביקור במפלי הריין היה אחד משיאיו הגדולים של הטיול שלנו בשוויץ.





בשעות הצהריים המאוחרות המשכנו בנסיעה קצרה דרך גבעות מוריקות, שדות מזהיבים וכפרים ציוריים לעבר העיירה שטיין אם ריין שפירושה "אבן על המים".



העיירה שוכנת משני צידיו של נהר הריין וגולת הכותרת בה היא העיר העתיקה הקטנה המוקפת בחומה ובשערים שהשתמרו מימי הביניים. נכנסנו דרך השער ולנגד עינינו התגלה המראה המרשם של עשרות בניינים מכוסים בפרסקאות עתיקות, חלקן השתמרו מהמאה ה - 11. טיילנו לאורכו של המדרחוב הרחב ובהתאם למנהג שסיגלנו במהלך הטיול לא ויתרנו על מנת השוקולד היומית באחת השוקולטריות המקומיות  ובהמשך נהנינו מהשלווה ומהיופי סביבנו באחד מבתי הקפה המקומיים. בשעת אחר צהריים מאוחרת שבנו ללוצרן.

הצג מפה גדולה יותר

יום 3: מסביב לאגמים צוג ולוצרן

ביום השלישי של טיולנו, כאשר מזג האוויר השתפר במידה רבה יצאנו בעקבות עלון פרסום שמצאנו במלון ובהמלצתה החמה של אחת מפקידות הקבלה במלון לפארק גולדאו. את הדרך התחלנו באוטוסטרדה היוצאת מצפון ללוצרן ומשם התחברנו לכביש המקומי שעובר לאורך אגם צוג. האגם הציורי מוקף ביערות ובכפרים קטנים ומנוקד בסירות מפרש לבנות. בקצה הצפוני של האגם עצרנו בעיירה צוג. בעיירה הציורית נותרו מבנים רבים מהמאה ה - 15. לאחר עצירה קצרה המשכנו בדרכנו לאורך כביש 25 לגולדאו. עיירה זו נמצאת לרגלי הר ריגי שמתנשא לרום של 1800 מטרים. בשנת 1806 נהרגו בכפר זה 457 בני אדם כאשר גוש סלע אדיר התרסק אל תוך הכפר ומחץ 111 בתים. כיום נמצא במרכז העיירה הציורית והשלווה פארק זואולוגי מקומי שממנו נשקף נוף מרהיב - Landscape and Animal Park Goldau . הפארק מושך אליו בעיקר משפחות מקומיות והוא כולל בעלי חיים המאפיינים את האזור: יעלים, איילים המסתובבים בחופשיות ברחבי המתחם ואותם ניתן ללטף ולהאכיל באמצעות מזון  הנמכר ברחבי הפארק, חזירי בר, דובים, מכרסמים שונים, כלובי ציפורים האופייניות לאזור ואגם קטן ובו ציפורי מים. לצד כל אלה מספר מתחמים של  מתקני שעשועים אטרקטיבים במיוחד, כולל מגלשת הרים קטנה ושופל קטן שהילדים יכולים לתפעל. במסעדה המקומית טעמנו את המעדן המקומי: נקניקיות וצ'יפס. מחיר הכניסה, בדומה לאתרים אחרים בשוויץ יקר למדי ועומד על 18 פראנק למבוגר, לילדים מעל 6 הכניסה עולה 8 פראנק ודומה למרבית האתרים האחרים בשוויץ ילדים עד גיל 6 נכנסים בחינם. לאורך הטיול חזרנו ואמרנו בצער כי דוקא בישראל שבה כל כך מעודדים ילודה, אין התייחסות דומה למשפחות עם ילדים קטנים. לאחר מספר שעות כשחשנו כי ילדינו התעייפו החלטנו לסיים את הביקור ולהמשיך בנסיעה לכיוון לוצרן  נהנינו מהדרך היפה כאשר ברקע היונגפראו המושלג והאגמים צוג ולוצרן. בדרכנו עצרנו בעיירה הציורית קוסנכט שעל שפת  לוצרן לטיול קצר על הטיילת שלאורך האגם. מעיירה זו ניתן לעלות על המעבורת המגיעה עד ללוצרן. לאורך הכביש שממשיך מהעיירה דרומה, עצרנו בנקודת תצפית מרהיבה במיוחד המשקיפה על האגם וברקע העיירה קוסנכט ולעת ערב שבנו אל לוצרן.

הצג מפה גדולה יותר



ימים 1- 2: נחיתה בציריך וביקור בלוצרן

נחתנו בציריך בבוקר ומשם תכננו להגיע ללוצרן, מרחק של כשעת נסיעה. בסניף השכרת הרכב בשדה התעופה של ציריך   קיבל את פנינו מורד, עובד ממוצא טורקי, אחד מבין רבים מהעובדים הזרים שעוד נפגוש במהלך הביקור בשוויץ. שוויץ מונה כ 7.6 מליון תושבים, מהם כ - 15 אחוזים הם אזרחים זרים המהווים כ -  25 אחוזים מכוח העבודה בשוויץ.

במהלך שעת הנסיעה מציריך ללוצרן ניתן היה להתרשם מהרמה הגבוהה של הכבישים הכוללים מחלפים רבים ומורכבים לכל אוך הדרך, מנהרות ארוכות רבות ושילוט מצויין שהופך את הנסיעה בשוויץ לנוחה במיוחד. על הכבישים אסור לנסוע מעבר ל 100 קמ"ש לאורך הדרך אמנם כמעט ולא ניתן להבחין בכוחות משטרה אך בכל פינה מוצבות מצלמות. בהמשך הטיול, על אותו הכביש אך בדרך חזרה לציריך ברגע אחד של חוסר תשומת לב של נסיעה מעבר למהירות המותרת קלטה אותנו המצלמה ותוך מספר שבועות הגיע אלינו הביתה דו"ח על סך 100 פראנק שוויצרי, כ 400 שקלים. שער הדולר באותה עת היה קרוב לשער הפראנק, דבר שהקל על מלאכת חישוב העלויות לאורך הטיול. בכל אופן, לאחר כשעת נסיעה הגענו ללוצרן, בירת קנטון לוצרן שבמרכז שוויץ, אחד מבין 26 הקנטונים המרכיבים את שוויץ על שטח הכפול משטחה של מדינת ישראל (41,277 קמ"ר בשוויץ לעומת 22,072 קמ"ר בישראל) .עד לאמצע המאה התשע עשרה שימש כל קנטון כמדינה ריבונית עד לאיחודה של שוויץ בשנת 1848 . עד היום מנוהלת הקונפדרציה של שוויץ כך שלכל קנטון חוקה, פרלמנט ובתי משפט משלה.

בעזרת השילוט המצויין אל העיר ובתוכה, תוך כדי כך שאנו מתפעלים מהמראה המרשים של הר הפילטוס המשקיף אל העיר מגובה של מעל 2000 מ', מצאנו תוך זמן קצר את המלון אותו הזמנו The BandB הממוקם בלב שכונה אמידה ונעימה מאד של העיר. 



המלון הקטן מנוהל על ידי צוות אדיב ונעים מאד של שלוש בחורות מקומיות. המלון עלה 130 פראנק ללילה. בדומה למרבית המקומות ברחבי שוויץ, החניה ברחובות היא בתשלום. אנו החנינו ברחוב שלצד המלון תמורת כרטיס בן 10 פראנק ליום שרכשנו במלון ונסענו למרכז העיר באמצעות אוטובוס מקומי שעובר ברחוב הראשי המקביל לרחוב בו ממוקם המלון. כעשר דקות נסיעה הובילו אותנו אל המרכז העתיק של העיר. התחלנו את הסיור בעיר  בסמוך לתחנה המרכזית של הרכבת ומשם הגענו לאגם לוצרן שמעברו השני העיר העתיקה של לוצרן. אל העיר העתיקה הגענו דרך גשר הקפלה (קפלבריקה). גשר זה שנבנה במאה ה - 14 נחשב לגשר המקורה הארוך בעולם והוא מעוטר בציורים מהמאה ה - 17 המתארים את תולדות העיר. במרכז הגשר נמצא מגדל מים מתומן המשתקף במי האגם.



לאחר החציה של הגשר התחלנו לסייר בין הסמטאות הצרות והציוריות שלאורכן בתים מסוגננים, שריד לכפר הרועים הקטן שממנו צמחה העיר המודרנית,כנסיות ושפע של מסעדות ובתי קפה נעימים, שוקולטריות וחנויות רבות לממכר שעונים שוויצרים ותכשיטים. יחד עם ילדינו שבנו על שפת האגם ונהנינו מצפיה בברבורים הלבנים ששחו באגם.





למחרת, פקד אותנו יום גשום במיוחד אך למרות זאת הצלחנו לטייל בין הטיפות באחד הקניונים הגדולים של העיר, שם ניתן היה להתרשם מהעלויות הגבוהות של כמעט כל מוצר, ביחס לישראל. בקרבת מקום ביקרנו באנדרטת "האריה הגווע", גן ובו חקוקה על גבי סלע גיר גדול דמותו של האריה הגווע, לזכר אנשי המשמר השוויצרי של לואי ה - 16 אשר נפלו על משמרתם בהגנה על ארמון הטילרי בצרפת בימי המהפכה הצרפתית.

מסלול הנסיעה: מציריך ללוצרן



הצג מפה גדולה יותר


תכנית הטיול בשוויץ

במהלך קיץ 2010, יצאנו שני הורים, נילי ומעין ושני ילדינו, רועי בן השנתיים ונעה בת ארבע וחצי לטיול בן שבועיים וחצי בשוויץ.

מלכתחילה בחרנו להתמקד בשלושה מקומות לינה אשר מהם ניתן להגיע במרחק נסיעה סביר לאתרים בעלי עניין, עבורנו ועבור ילדינו: לוצרן, הכפר האלפיני מורן שבאזור אינטרלקן ובעיירה קלוטן הצמודה לשדה התעופה של ציריך.

למרות התכנית הכללית של הטיול הרי שמזג האוויר ההפכפך המאפיין את הקיץ השוויצרי שנע בין מזג אוויר אביבי עם שמים כחולים לבין מזג אוויר חורפי וסוער חייב אותנו לתמרן בין חילופי מזג האוויר ולקבוע מדי יום ביומו את התכנית ליום הבא. במדינה כמו שוויץ אשר בה חלק נכבד מהאטרקציות הן תצפיות נוף וטיולי טבע, למזג האוויר השפעה רבה על תכנון הטיול.

מסלול הטיול הנפלא שלנו בשוויץ כלל את האתרים והפעילויות הבאות: נחיתה בציריך, נסיעה וביקור בלוצרן, נסיעה סביב האגמים צוג ולוצרן וביקור בעיירת ימי הביניים צוג,  ביקור בפארק הזואולוגי בגולדאו, שיט במפלי הריין וביקור בעיית ימי הביניים שטיין אום ריין, ביקור במוזיאון הפתוח בבאלנברג שבברינץ, עיירת הסקי מורן, עליה לפסגת אלמנדובל ותצפית על היונגפראו, טיול במפלי טרומבלבך, ביקור בעיירה גרינדווואלד ובקניון הקרחון, רחצה באגם טון, סיור באינטרלקן, ביקור ברן, מעברי ההרים גרימזל ופורקה, ביקור בפסטיבל הבירה בציריך, סנט גאלן, אפנצל והאי מיינהאו שבגרמניה, חזרה לארץ.

במהלך הדפים הבאים אציג ביתר פירוט את הטיול שלנו בשוויץ להנאת הנוסעים הבאים.