לאחר השהות הנעימה בלוצרן וטיול בסביבותיה של העיר, יצאנו מהעיר במזג אוויר גשום וסגרירי לכיוון מרכז שוויץ, אזור האגמים ברינץ וטון והעיירות ברינץ ואינטרלקן. בדרך היפה שעברה בין כפרים ציוריים עצרנו לתצפית יפה במיוחד לעבר האגם הקטן לונגרן והכפר שלחופיו. ככל שהתקדמנו לכיוון ברינץ הלך מזג האוויר והשתפר. לאחר כשעת נסיעה הגענו לברינץ. בכניסה לכפר פנינו ימינה על פי השלט המוביל אל המוזיאון הפתוח באלנברג. מוזיאון זה הוא למעשה חזרה בזמן לשוויץ של לפני העידן המודרני. המוזיאון הוא למעשה כפר גדול למדי המשתרע על פני כ 660 דונם וכולל אזורים שונים ובהם מבנים הטיפוסיים של שוויץ על אזוריה השונים. נכנסנו לתוך הבתים השונים המאפשרים להתרשם מחיי היום יום בשוויץ של לפני כמאה שנה: הריהוט האופייני, כלי הבית והמטבח, כלי הנגינה המסורתיים אשר בהם גם התנסינו עם ילדינו בהנאה רבה ומתצוגת התלבושות. לצד הבתים מתקנים חקלאיים פעילים כגון גלגל מים המניע טחנת קמח,שדות מעובדים ובעלי חיים: אווזים, תרנגולות, חזירים ופרות. בחלק מהמתחמים בכפר פועלים בעלי מלאכה המדגימים טוויה, גילוף בעץ, קדרות, בישול מרק והכנת גבינות מקומיות. באחד המתחמים בכפר בילינו במסעדה המקומית ובמתקני השעשועים כאשר ברקע מתנשאים לגובה רב הרי האלפים המיוערים. לאחר מספר שעות מיצינו את הביקור בתחושת הנאה רבה. לאחר ארוחת צהריים במסעדה מקומית בברינץ נסענו דרך החוף הצפוני של אגם ברינץ לכיוון אינטרלקן ומשם לעבר הכפר לאוטרברונן. הנסיעה מאינטקלקן אל העיירה לאוטרבראונן דרך העמק הנושא את שמה של העיירה היתה מרשימה במיוחד על רקע הרי היוגגפראו המושלגים שנתגלו לפנינו, שפע המים שזרמו בנהר שלצד הדרך, כרי האחו המוריקים והיערות שלרגלי ההרים. בלאוטרברונן החנינו את רכבנו בחניון הגדול הנמצא בכניסה לעיירה ולאחר מספר דקות של הליכה דרך המעבר התת קרקעי הגענו לתחנת ה - BLM, הרכבל המוביל אל עיירת הסקי מורן הממוקמת בגובה של כ 1500 מטר מעל לעמק לאוטרברונן. הגישה למורן הוא באמצעות רכבל ולאחר מכן באמצעות רכבת. בעיירה עצמה אין תנועת כלי רכב. הרכבל שמוביל למורן נחנך בשנת 2006 (עד אז, במשך שנים ארוכות נעשה שימוש בפוניקולר). אורכו של הרכבל 1.4 קילומטר מלאוטרברונן לגרוטשלפ והוא מסוגל לשאת עשרות אנשים בכל נסיעה. מגרוטשלפ נסענו למורן, מרחק של כ - 4.5 קילומטר באמצעות רכבת. רכבת קיטור זו נחנכה בשנת 1891 והיא יוצאת למורן כל 15 דקות. הנוף הנשקף מהרכבת שנוסעת על שפת המצוק מרהיב במיוחד. במרבית הימים מזג האוויר היה טוב ומחלונות נתגלו שלוש הפסגות המושלגות של היונגפראו, המונק והאיגר. גם הנסיעה ברכבל, בעיקר הירידה התלולה אל עמק לאוטרברונן היתה מרשימה ביותר. נסיעה זו היתה אחת החוויוח של הטיול שלנו. עם זאת, התוספת הכספית של 40 פראנק ליום (10 פראנק לכל כיוון לשני מבוגרים) והזמן שהיה כרוך בנסיעה כמו גם לוח הזמנים של הרכבל שהסתיים מדי יום בשעה 20 בערב הגביל אותנו. ניתן להסתפק בשנים - שלושה לילות במורן ולא בשישה. המלון בו לנו היה מלון בשם Alpenblick.המלון ממוקם קרוב מאד לתחנת הרכבת והיה לנו מאד נוח להגיע אליו עם שתי העגלות של ילדינו ועם כל הציוד שסחבנו מהאוטו. עד שהגענו למלון כבר היתה זו שעת ערב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה