נחתנו בציריך בבוקר ומשם תכננו להגיע ללוצרן, מרחק של כשעת נסיעה. בסניף השכרת הרכב בשדה התעופה של ציריך קיבל את פנינו מורד, עובד ממוצא טורקי, אחד מבין רבים מהעובדים הזרים שעוד נפגוש במהלך הביקור בשוויץ. שוויץ מונה כ 7.6 מליון תושבים, מהם כ - 15 אחוזים הם אזרחים זרים המהווים כ - 25 אחוזים מכוח העבודה בשוויץ.
במהלך שעת הנסיעה מציריך ללוצרן ניתן היה להתרשם מהרמה הגבוהה של הכבישים הכוללים מחלפים רבים ומורכבים לכל אוך הדרך, מנהרות ארוכות רבות ושילוט מצויין שהופך את הנסיעה בשוויץ לנוחה במיוחד. על הכבישים אסור לנסוע מעבר ל 100 קמ"ש לאורך הדרך אמנם כמעט ולא ניתן להבחין בכוחות משטרה אך בכל פינה מוצבות מצלמות. בהמשך הטיול, על אותו הכביש אך בדרך חזרה לציריך ברגע אחד של חוסר תשומת לב של נסיעה מעבר למהירות המותרת קלטה אותנו המצלמה ותוך מספר שבועות הגיע אלינו הביתה דו"ח על סך 100 פראנק שוויצרי, כ 400 שקלים. שער הדולר באותה עת היה קרוב לשער הפראנק, דבר שהקל על מלאכת חישוב העלויות לאורך הטיול. בכל אופן, לאחר כשעת נסיעה הגענו ללוצרן, בירת קנטון לוצרן שבמרכז שוויץ, אחד מבין 26 הקנטונים המרכיבים את שוויץ על שטח הכפול משטחה של מדינת ישראל (41,277 קמ"ר בשוויץ לעומת 22,072 קמ"ר בישראל) .עד לאמצע המאה התשע עשרה שימש כל קנטון כמדינה ריבונית עד לאיחודה של שוויץ בשנת 1848 . עד היום מנוהלת הקונפדרציה של שוויץ כך שלכל קנטון חוקה, פרלמנט ובתי משפט משלה.
בעזרת השילוט המצויין אל העיר ובתוכה, תוך כדי כך שאנו מתפעלים מהמראה המרשים של הר הפילטוס המשקיף אל העיר מגובה של מעל 2000 מ', מצאנו תוך זמן קצר את המלון אותו הזמנו The BandB הממוקם בלב שכונה אמידה ונעימה מאד של העיר.
המלון הקטן מנוהל על ידי צוות אדיב ונעים מאד של שלוש בחורות מקומיות. המלון עלה 130 פראנק ללילה. בדומה למרבית המקומות ברחבי שוויץ, החניה ברחובות היא בתשלום. אנו החנינו ברחוב שלצד המלון תמורת כרטיס בן 10 פראנק ליום שרכשנו במלון ונסענו למרכז העיר באמצעות אוטובוס מקומי שעובר ברחוב הראשי המקביל לרחוב בו ממוקם המלון. כעשר דקות נסיעה הובילו אותנו אל המרכז העתיק של העיר. התחלנו את הסיור בעיר בסמוך לתחנה המרכזית של הרכבת ומשם הגענו לאגם לוצרן שמעברו השני העיר העתיקה של לוצרן. אל העיר העתיקה הגענו דרך גשר הקפלה (קפלבריקה). גשר זה שנבנה במאה ה - 14 נחשב לגשר המקורה הארוך בעולם והוא מעוטר בציורים מהמאה ה - 17 המתארים את תולדות העיר. במרכז הגשר נמצא מגדל מים מתומן המשתקף במי האגם.
לאחר החציה של הגשר התחלנו לסייר בין הסמטאות הצרות והציוריות שלאורכן בתים מסוגננים, שריד לכפר הרועים הקטן שממנו צמחה העיר המודרנית,כנסיות ושפע של מסעדות ובתי קפה נעימים, שוקולטריות וחנויות רבות לממכר שעונים שוויצרים ותכשיטים. יחד עם ילדינו שבנו על שפת האגם ונהנינו מצפיה בברבורים הלבנים ששחו באגם.
למחרת, פקד אותנו יום גשום במיוחד אך למרות זאת הצלחנו לטייל בין הטיפות באחד הקניונים הגדולים של העיר, שם ניתן היה להתרשם מהעלויות הגבוהות של כמעט כל מוצר, ביחס לישראל. בקרבת מקום ביקרנו באנדרטת "האריה הגווע", גן ובו חקוקה על גבי סלע גיר גדול דמותו של האריה הגווע, לזכר אנשי המשמר השוויצרי של לואי ה - 16 אשר נפלו על משמרתם בהגנה על ארמון הטילרי בצרפת בימי המהפכה הצרפתית.
מסלול הנסיעה: מציריך ללוצרן
פוסטים מקסימים, גם התמונות של הילדים! אני שמחה לקרוא שזה מקום מתאים לילדים גם. ממש טוב שצירפת מפה - תודה!
השבמחק